אחות לבי

עוד חורף נכנס.
את אומרת שהגיע הזמן לנוח.
אני מחייכת.
גם אנחנו כמו הדובים,
ישנים כל החורף.
את, מדברת על הלב,
משכיחה ממני אכזבות
מלמדת אותי להיות.
אולי פעם, נמצא עצמנו
אחרות, שלמות, מאושרות
כפי שדיברנו אז,
מביטות, בתוך מעיל גדול
על שפת האגם הקפוא.