התקשר לפנות בוקר לשאול אם ערה, אולי יקפוץ לשיחה, לקפה,
גינה עמוסת יתושים, בית חשוך, מוסיקה רכה עוברת דרך הרחוב הישֵן.
ארבע עיניים, ארבעה משחקים, שני מהלכים משוחזרים,
שלושה קפה, קומקום תה אחד, נגענו במוות, נגענו בחיים.
בין שלושה מטים מחושבים ופט, דיברנו על אשמה, ניתחנו את האֵין,
וממש בבוקר, כשכבר עייָף, נרדם על הספה, מחלים, מתקפל.
בשקט הלכתי לסדר קצת בגינה, גזזתי עץ מנגו, קטפתי לימון,
הכנתי עוד קפה, סידרתי את הלוח וחיכיתי לו שוב, למהלך ראשון.