שוב

כמו לעמוד מאחורי קיר זכוכית, חשוף, אבל לא עד הנשמה,
גלוי למחצה, הרי הכל שוב עומד ביננו על קוצה של מילה.
שוב סמנטיקה. כמה יפה לי לשחק בין השורות.
אתה לא תמיד מבין, אבל זה לא באמת חשוב.
עזבתי אותך שוב.

ולא כמו בכל הפעמים שעברתי עליהן בראשי כה טוב,
בפעם הזו דאגתי לנתק את הכל. כמה יפה לי לברוח.
בבית העצום הזה הקירות יודעים יותר ממך, ללא מילים.
אבל אתה לא באמת מבין. זה לא באמת חשוב.
עזבתי אותך שוב.