ואני, מהלכת נצח במדבר. סופרת עוד דקה.
אני לעצמי, ואתה. ואתה.
שניים כמו חולות בסופה.
מתלחשים, מתערבלים, מתלהטים ושוככים.
אהבנו מעט.
בכיתי גשמים.
חיפשנו שקט להפנים.
והרי אתה יודע, הכל נגמר בטיפה האחרונה,
הצמא, היובש בשפתיים, הנחמה.
אם היתה האחרונה, עוד היינו.