והנה, הנצח שלנו הפך הירואי, ונותר לעד,
להזכיר לשנינו את הפצועים, את שדה הקרב.
ואני מתגעגעת לתמימות הזו שסימאה בי,
לפני שהפכנו פנים אלי גב,
ואולי אם לא פצענו, אם לא חרטנו גוף לנפש,
ואולי אם לא הנבטנו, גם בכך לא הייתי חושבת.
והנה, הנצח שלנו הפך הירואי, ונותר לעד,
להזכיר לשנינו את הפצועים, את שדה הקרב.
ואני מתגעגעת לתמימות הזו שסימאה בי,
לפני שהפכנו פנים אלי גב,
ואולי אם לא פצענו, אם לא חרטנו גוף לנפש,
ואולי אם לא הנבטנו, גם בכך לא הייתי חושבת.