עץ בודד

אל תצחיק אותי, אני עייפה מדי.

הפנים שלך מול הפנים שלי, קרוב-הכי-קרוב, לא נוגע.
כל קמט קטן, קפוץ, מחורץ, כועס,
מתפוצץ קרוב-הכי-קרוב, לא נוגע. בועט.

אל תתקרב אלי עוד, אני צריכה נשימה.
המילים שלך יורקות עצמן החוצה, מכוונות, דוקרות,
כל מילה מיועדת, נמשכת, מורעלת,
מתיזה קרוב-הכי-קרוב, לא נוגעת. נגועה.

אל תבוא אלי, אל תתקרב,
אל תחפש, אל תדבר, אל תפתה,
אל תנסה אפילו, אל תרצה,
אל תעבור לידי, אל תתנצל,
אל תהיה לידי. אל תהיה.

ואל תצחיק אותי.
אין בי כוחות לרעל הזה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *