כל כך הרבה דברים בבת אחת,
כאילו מישהו בוחן אותי, עד כמה אוכל עוד,
עד כמה אחזיק.
לפעמים אני מרגישה שאני משתגעת.
לפעמים אני מרגישה מרומה.
לאן אבד הסדר? לאן הלכה הנשימה?
אני לא נסוגה, אני לא חוזרת,
ואפילו תיפול עוד מכה מלמעלה,
לא אשנה.
אז אני מרגישה משוגעת,
בדיוק כמו שזכרתי את עצמי!
יוצאת לרקוד במדבר, עם הרוח.
הזמן ממשיך, ואני עוד עומדת,
כל הדברים בבת אחת,
ואני יכולה אפילו יותר, אפילו עכשיו.
בוא תבחן אותי.