אני מביטה על חיי מהצד, כצופהבוחנת את החלטותיי,כמו לא הייתי חלק מהקיום הזה,מנותקת.יש פעמים שאני שוכחת את עצמי,מי רציתי להיות, מה ביקשתי לי,כמו שכחתי שהייתי גם אחרת,כמו עכשיו.ואני מתגעגעת לחורף ולקרה,ולשקט הזה שבא אחרי הסערה.
האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *
התגובה שלך *
שם *
אימייל *
שמור בדפדפן זה את השם, האימייל והאתר שלי לפעם הבאה שאגיב.