הכל עצר, נדם, מפנה מקומו לחיים,התפצלות לזוגות אחרים, בשרניים,כמו התפזרות יחידים בשטח מרוחק,מתחלפים, אחרי שנגמר המשחק. ואני מפצלת את עצמי, מתפרקת לבד,עוד שבוע עבר, שוב ננעצת בי שָבָּת,עוד לילה אדום, לבד עד הנימים,לא היה משחק,...
אם משהו עושה לי טוב, זו הסיגריה שעישנתי אז, לפני שנים. לא היה בה כלום בעצם, סתם עוד סיגריה אחרונה, מני רבות שקדמו להן מסעות שכנוע עצמי ארוכים ומייסרים. זה היה כמה רגעים לפני שהגעת....
הדלקתי את הרדיו הקטן, קולו של הקריין הציף, הרגיע, מסיים סיפור של לילה, מניח צליל ראשון, מוכר, עוטף אותי. הנחתי ראשי על הכר, גופי רפוי, נפשי התעופפה וחזרה ממנו עשרות פעמים, שרתי עם הרדיו שיר...
לא באמת משנה כמה פעמים תגיד את זה,אני לא אוהבת כשמשאירים לי דלת דמיונית פתוחה.מעדיפה להתפרץ, להשתייך, להיות חלק אמיתי ממך,להתדפק כמו מתוך סופה, אל שטף המילים שלך. כמו לדעת שגם אם רק לרגע אחד...
ידעתי לקרוא אותך אתמול, כל קמט בגוף הארוך, המוכר, והיום אתה כבר לא כאן,לא תהיה כאן יותר ואפילו תרצה, תתחנן.השעות מתארכות, חושך שחור לפני זריחה, ואני באותה תנוחה, כפי שהשארת אותי,כך, שוכבת, חושבת, לא בוכה.התקרה...
כי כך אני. עלומה. מעבר להר ומעבר לטירה, מעבר לכל הדרקונים הלוחשים, מעבר לשמים האפורים, הרחוקים, מעבר לימים ומעבר לפחדים. עלומה. איש אינו יכול לבוא בשעריי, איש לא מצא את השביל. אף אני איבדתי את...
עוד חורף נכנס.את אומרת שהגיע הזמן לנוח.אני מחייכת.גם אנחנו כמו הדובים,ישנים כל החורף.את, מדברת על הלב,משכיחה ממני אכזבותמלמדת אותי להיות.אולי פעם, נמצא עצמנואחרות, שלמות, מאושרותכפי שדיברנו אז,מביטות, בתוך מעיל גדולעל שפת האגם הקפוא.
ואני, מהלכת נצח במדבר. סופרת עוד דקה.אני לעצמי, ואתה. ואתה.שניים כמו חולות בסופה.מתלחשים, מתערבלים, מתלהטים ושוככים.אהבנו מעט.בכיתי גשמים.חיפשנו שקט להפנים. והרי אתה יודע, הכל נגמר בטיפה האחרונה,הצמא, היובש בשפתיים, הנחמה.אם היתה האחרונה, עוד היינו.
והנה, הנצח שלנו הפך הירואי, ונותר לעד,להזכיר לשנינו את הפצועים, את שדה הקרב.ואני מתגעגעת לתמימות הזו שסימאה בי,לפני שהפכנו פנים אלי גב, ואולי אם לא פצענו, אם לא חרטנו גוף לנפש,ואולי אם לא הנבטנו, גם...
כמו משהו רך, לא יכול להרעכמו רפרוף שפתיים,כמו כמעט נשיקה. כמו אותם חלומות, רחוקים,כמו נגיעת אצבעות,כמו מים מתוקים. כמו משהו רגוע, ללא טעם לוואיכמו שקט בטוח,כמו השלמה אולי.
והמבוך בנוי דלתות, דלתות,כמו עץ הפעלה לאיתור תוצאות,דלת נפתחת, אִם אחד, אִם שני,דלת נסגרת, אִם הוא, אִם אני,דלת היום, דלת מחר,אם נלך לשם, אם נהיה כאן,אם תדברי, אם אתרגש,אם תתרגשי, אם אזדקף,אם נשתולל, אם נתחבר,אם...
ספרתי שש. אחר-כך עברה עוד שנה, ועוד אחת נסגרה לספירה, לספסל.ימים שאינם נזכרים, רגעים שאינם נכתבים, אינם נשמרים אף לרגע נוסף.זמן מת, כמו נעלם לתוך ריק גדול, זמן שאינו נשאר, זמן שנספר.בין שמים למים, בין...