כמו לעמוד מאחורי קיר זכוכית, חשוף, אבל לא עד הנשמה,גלוי למחצה, הרי הכל שוב עומד ביננו על קוצה של מילה.שוב סמנטיקה. כמה יפה לי לשחק בין השורות.אתה לא תמיד מבין, אבל זה לא באמת חשוב.עזבתי...

הבוקר התערבבו לנו כל הצבעים ללבן. לא, זו לא התחלה חדשה.התעוררת כמו מתוך שינה, לא עצמת עיניך לדקה. רצית שאהיה איתך, ואני,לא רוצה אותך לידי עכשיו.לא נתת לי מנוח, להרגיע את העיניים, את הנשמה. לילה...

כמו אכזבה, אבל לא. שלושה ימים אחרים, דרך חג החירות. מרגישה כלואה.כמו לתכנן את הכל לפרטי פרטים, אבל לא.שמים כחולים, יוצאים לטיול בשדות. גם אני, גם אתה, בשדות.לא מחכה לי. לא מחכה לך. לא בשדות...

אל תצחיק אותי, אני עייפה מדי. הפנים שלך מול הפנים שלי, קרוב-הכי-קרוב, לא נוגע.כל קמט קטן, קפוץ, מחורץ, כועס,מתפוצץ קרוב-הכי-קרוב, לא נוגע. בועט. אל תתקרב אלי עוד, אני צריכה נשימה.המילים שלך יורקות עצמן החוצה, מכוונות,...

ואז, כשמתקרבים לאור ההוא, אותו אחד שמחכים לו כמו שנות אלפיים,אחרי שחשבתי כבר שלא. אחרי שנרדמתי.אחרי ששכחתי לנשום.ואז, משהו קורה. משהו זז.  ואז זה פשוט דוהר לעבר, הגץ הפך ניצוץ, ובלי הכנה שטף אורות ממלאים,...

נכון, אני מצהירה על נקל.אין לי כל בעיה לצאת בהצהרה היום,ולבטלה באחת מחר.אף אם המילה "לעולם" לקחה בה חלק.אף אם הצמד "אין סיכוי" הפך בה סימן. כך אני היום, מרגישה, מצהירה,לא חוזרת, לא מתפשרת.עד בוא...

אין לי משמעות. לא בעיניך, לא בעיני איש על פני האדמה החמה הזאת. אני, כמו שאני, חסרת משמעות.אנשים נכנסים ויוצאים מחיי כמו אורחים לרגע, נוגעים ועוזבים, כמו שאינם קרואים ואינם צפויים. כן, כך גם אני,...

אני רצה, עומדת במקום. חייבת להספיק עוד הרבה דברים שהבטחתי לעצמי להספיק, לפני שפגשתי אותך. לפני שיכנס עוד חורף, לפני שיעלה מסך האדישות, לפני שאתפתה להשאר.הגנן בחוץ מביט אלי, הוא חושב שאני לבד. אוסף עלים...

אם לא שברתי את המראה הגדולה, זה רק בגלל שפחדתי לעשות רעש. הבטתי בתוכי, מחפשת קמטים להשען עליהם, משהו שיזכיר לי שעברתי את כל זה ושרדתי. כלום. אף לא קמט קל, לא סימן רפוי. בוחנת...

ימים אחרונים של סגירת מעגל.להניח מאחור את המקומות, הזכרונות, האנשים, הרגשות המשתוללים.הרי כך זה. השיגרה, הקימה בבוקר, ההתארגנות, הזמן בעבודה, הזמן עם עצמי,הזמן האבוד בציפיה שמשהו יתרחש, יזיז, יהפוך את הכל, ירעיד.השעות המתות שלי מילאו...

מלאך המוות בעקבותיי, לא תמיד אני רואה אותו, אבל יודעת שהוא שם. מחכה. נוסעת בכביש מהיר, מכוניות עוקפות אותי במהירות מסחררת. עוד רגע גם אני כבר לא אהיה. רדיו מנגן מתוך רמקול שבור אחד. מרוב...

אתה אומר לי לא ללכת, אבל אני יודעת אין בשבילנו דרך אחרת.אין דרך אחרת בשבילי.  כשנפגשנו, הכנתי לך רשימה ארוכה של המגרעות שלי,כל אותן תכונות שיבריחו אותך ממני.אמרתי לך שאני מעופפת ושכחנית,שאני חולמת ולפעמים מאבדת...