ואני, מהלכת נצח במדבר. סופרת עוד דקה.אני לעצמי, ואתה. ואתה.שניים כמו חולות בסופה.מתלחשים, מתערבלים, מתלהטים ושוככים.אהבנו מעט.בכיתי גשמים.חיפשנו שקט להפנים. והרי אתה יודע, הכל נגמר בטיפה האחרונה,הצמא, היובש בשפתיים, הנחמה.אם היתה האחרונה, עוד היינו.
והנה, הנצח שלנו הפך הירואי, ונותר לעד,להזכיר לשנינו את הפצועים, את שדה הקרב.ואני מתגעגעת לתמימות הזו שסימאה בי,לפני שהפכנו פנים אלי גב, ואולי אם לא פצענו, אם לא חרטנו גוף לנפש,ואולי אם לא הנבטנו, גם...
כמו משהו רך, לא יכול להרעכמו רפרוף שפתיים,כמו כמעט נשיקה. כמו אותם חלומות, רחוקים,כמו נגיעת אצבעות,כמו מים מתוקים. כמו משהו רגוע, ללא טעם לוואיכמו שקט בטוח,כמו השלמה אולי.
והמבוך בנוי דלתות, דלתות,כמו עץ הפעלה לאיתור תוצאות,דלת נפתחת, אִם אחד, אִם שני,דלת נסגרת, אִם הוא, אִם אני,דלת היום, דלת מחר,אם נלך לשם, אם נהיה כאן,אם תדברי, אם אתרגש,אם תתרגשי, אם אזדקף,אם נשתולל, אם נתחבר,אם...
ספרתי שש. אחר-כך עברה עוד שנה, ועוד אחת נסגרה לספירה, לספסל.ימים שאינם נזכרים, רגעים שאינם נכתבים, אינם נשמרים אף לרגע נוסף.זמן מת, כמו נעלם לתוך ריק גדול, זמן שאינו נשאר, זמן שנספר.בין שמים למים, בין...
דו גלגלי, שתי קסדות ומעיל, כביש ארוך מתפתל ביום שמש קיצי,על גג אוטובוס ישן עמוס אנשים, בין קירות מגדלים, מול האור הצפוני,ולילה ארוך במועדון מטורף, מסך עשן דק, צליל עמום של מזרח,ומיטה ארוכה, ושמיים כתומים,...
וגם אם כל החדר רעד, אני לא שמעתי דבר,התכרבלתי לתוך הנתינה האינסופית שלו, והרגשתי מרומה.משהו לא התחבר, וגם אם היה שם הכל, משהו חסר. ובכל הפעמים שידעתי, ובכל הפעמים שהאמנתי,כמו עיוורת, לא ראיתי דבר. ובין...
שוב עזבתי את המדבר מאחור, עליתי על הדרך הביתה. כמה אני אוהבת להיות בבית, כמה שונאת לעזוב את המדבר מבלי שהספקתי לחוש בו באמת. אבל כביש שש נעים לי. ירוק. יכול להמשיך עוד ועוד. אני...
זאת אני, רק אני.יושבת כאן על הרצפה הקרה, ביום הזה, שלנו.מחטטת בראש, קשקשי מחשבות עמומים,עוברת על כל הדברים, הקבורים, מי אנחנו, מי היינו,כבר שכחתי את הכל. הייתי רוצה לשכוח יותר. סובבים מסביב לזמן, ארוחת ערב...
זה כבר לא מצחיק.כנראה משבר הגיל זה משהו אמיתי. זה קורה, זה מעיר. עזבתי הכל. אני באמת טובה ממש בלעזוב הכל.אני לא מביטה לאחור יותר מדי, קצת עצוב לי והרבה שמח.אני אוהבת דפים חלקים, אני...
אתמול לרגע שכחתי. היו אלו המים הזורמים שהשכיחו אותך כליל. גם התחושות הכי דקות, לא זרמו בדמי.עירומה, תחת מים חיים, חמים, זורמים על ראשי, על פניי, בעיניי. ושוכחת. לפעמים, יכולתי לחיות תחת זרם המקלחת, להשאר...
1.כמו להיות שנים על המדף,גם אם נותרת שלם, משהו נשבר.מוחזר.זה כבר לא אותו דבר. 2.לא פגומה, מוחזרת שלמה,מונחת בפינה, ממתינה.עורגת, מתייפה, כורעת, מוכנה,עד למכירה הפומבית הבאה.עד ליד השניה. 3.פגומה, מוחזרת שבירה,מושהית זמנית לחישוב היתרה,ממתינה לבדיקה,...